Holocaust survivor Bergen-Belsen concentration camp “I was born in Vienna on January 20, 1936, to Yehuda and Gena Gitttel Folkenflik, along with my sister Tzveka – Nitza. Shortly after the Anschluss, my father was arrested and deported to Dachau but was fortunate enough to be released. However, in November 1939, he was imprisoned again. Because the prisons were overcrowded, he and many other Jews from Vienna were held in a large stadium in the city. Later, he was sent to Buchenwald, where he remained from November 1939 until February 1942. From there, he was deported to the Bernburg Euthanasia Centre in Germany, where he was murdered in a gas chamber. My mother, a remarkably wise woman, had to make a difficult decision about my sister and me. She managed to send my sister to the Land of Israel, where she lived with our aunt and her family throughout the war. ...
אוקראינה, חרקוב ישראל, קריית שמונה, בת ים, תל אביב “בחיים שלנו לא חשבנו שנהיה פליטים ושנאלץ לברוח מאוקראינה. גם לא חשבנו שאחרי שהפכנו לפליטים נהפוך שוב לפליטים בישראל אבל לחיים היו תוכניות אחרות עבורנו. כשהרוסים פלשו לאוקראינה וההפגזות החלו להרעיד את חרקוב הבנו שאנחנו במלחמה ושאנחנו יכולים להיקבר בהריסות של ההפצצות הרוסיות ולכן החלטנו לעזוב את חרקוב. בגלל שהבת שלנו, בעלה ושלושת הנכדים שלנו גרים בישראל היה לנו ברור מהרגע הראשון שישראל תהיה ארץ המקלט שלנו. במשך כשנה וחצי גרנו בקרית שמונה בְּבֵיתָהּ של הבת שלנו. שבע נפשות בבית של ארבעה חדרים. זה לא היה פשוט בכלל אבל לפחות כל המשפחה הייתה ביחד. כל החיים שלנו היינו רגילים לעזור ולתת לאחרים ופתאום מצאנו את עצמנו בצד שזקוק לעזרה וזו תחושה לא קלה. במיוחד בגילנו. כמה ימים לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר החלו להישמע אזעקות בקריית שמונה וכל הפחדים והחרדות מההפצצות הרוסיות שבו להיות חלק מהחיים שלנו. כמו רוב התושבים של קריית שמונה ...
אוקראינה, קייב ישראל, חיפה בלילה הראשון של המלחמה שמעתי פיצוץ אדיר וראיתי הבזק גדול מעבר לרחוב. זה היה טיל רוסי שהתפוצץ על בית שמולי וזה היה מפחיד מאוד. המלחמה הגיעה אלי הביתה. עברתי להתגורר במקלט שהגן עלי מהטילים הרוסים אבל אותו מקלט לא היה יכול להגן עלי מפני הקור. שָׁהִיתִי חמישה ימים בקור מקפיא במקלט אבל ברגע שהשלג התחיל לרדת והטמפרטורה צנחה למינוס 6 מעלות הבנתי שאני לא באמת יכולה לשאת את זה. תוך חצי שעה ארזתי תיק קטן שהיו בו בעיקר בגדים ודרכון והחלטתי שאני עוזבת את קייב. לצערי, נאלצתי להשאיר את אִמִּי מאחור מפני שהיא סירבה להתפנות. היא אמרה לי שהיא לא מתכוונת לעזוב את המולדת שלה וששום כובש לא יצליח להבריח אותה. היא עדיין חיה בקייב בין הטילים והאזעקות מאחר שהבת שלי מתגוררת בישראל זה היה מאוד ברור עבורי שאני גם אגיע לכאן. הבת שלי עלתה לישראל לפני כשלוש שנים והיום היא משרתת כלוחמת במשמר הגבול הישראלי. ...